מפטיר יונה לכהן וללוי

הרב יניב חניא
יאתשריתשעה05/10/2014

שאלה:

שלום רב: זה שנה שנייה ברציפות שכהן קונה מפטיר יונה בבית הכנסת שבו אני מתפלל ומשמש גבאי. בשנה שעברה אפשרנו לכהן את העלייה בדיעבד ובדוחק כדי שלא לביישו לאחר שנדר 700 שקלים עבור העלייה. השנה עצרנו את המכירה כשכהן הכריז על סכום לקנייה, העלינו "ישראל", והכהן התכבד בקריאת ההפטרה, אך כל זה הותיר בי אי-נעימות. שאלתי - האם יש יסוד להעלות כהן למפטיר זה? תודה יצחק

תשובה:

האמת היא שאני מכיר במקרה הזה את המנהג הספרדי, שלפיו נהוג לאפשר לכהן לעלות מפטיר, אני לא יודע מה נהגו האשכנזים בעניין. אצלנו בבית הכנסת, ובבתי הכנסת הספרדים מסביב, נהגו בפשטות לתת לכהנים או לווים לעלות למפטיר ובמקרה הצורף גם למה שמכונה אצלנו "משלים" כלומר העולה האחרון (שביעי או שמיני, תלוי בבית הכנסת).
אבל אם בית הכנסת שלכם אשכנזי, אני לא יודע מה נהגו בקהילות האשכנזים.

תשובות נוספות בנושא-

אונס
מלבד העובדה שכמובן צריך לטפל בעניין מבחינתך וכדומה, ואני מקווה ומניח שאת עושה את זה, הרי שבחינה הלכתית (אני לא מתכוון כרגע לצד הזוגי, שבו תצטרכי לבחון היטב מה נכון לספר ומתי, כי אני חושב שבעלך, בגדול, צריך לדעת), מבחינה הלכתית את לא חייבת לספר כלום. רק כהן גדול מחוייב להתחתן עם בתולה, וכל עוד האונס לא היה "גילוי עריות", כלומר של מישהו מהמשפחה הקרובה, הרי שאת יכולה להתחתן עם כל אחד. כך שמבחינה הלכתית יבשה את לא חייבת לספר שלום.
כמובן שמבחינה נפשית, זוגית, וכדומה וגם מבחינת התמיכה שאת תצטרכי, חשוב למצוא דרך ליידע את בן זוגך בעז"ה.
בהצלחה רבה......

כל ישראל בקבלת שבת
לא חייבים, אבל בהחלט אפשר.

ראייה
בכל דבר שכתוב יש בחינות רבות, אני לדוגמא לא מכיר שהסיבה לאי הסתכלות על הקשת היא בגלל הקדושה אלא בגלל סיבה הפוכה- כי היא סימן למשהו נורא שהיה צריך לקרות.

חייבים להתרגל לכך שבתורה יש רבדים שונים וכל מיני דעות ושלבים, ממילא יכול להיות שלהסתכל על רב זה קדוש ואילו על נשיא זה דבר קדוש מידי.
בכל מקרה, לגבי הברכה על קשת- מברכים כאשר רואים אותה אם לא התכוונת לראותה.

תאריך בר מצווה
התאריך שלו יהיה השנה בתאריך כו אב, 14.8.2012. מכיוון שזה יוצא יום שלישי תאריך העליה לתורה יהיה ביום חמישי שלאחר מכן, ביום חמישי כח אב, ה16.8.

את המסיבה תקבעו מתי שנח לכם באיזור הזה.

תפילין בזמן אמירת כתר
אדם שבא לבית הכנסת בשעה שהציבור עונה לקדושה אפילו עומדים באמצע הקדושה חייב לענות עמהם אפילו שכבר אמר סדר קדושה של אותה תפילה , וכן אם לומד בביה"כ ושומע קדושה יענה עמהם . אבל ההולך מחוץ לביה"כ ושומע ציבור שעונים קדושה מצוה לענות עמהם אך אינו חייב . סימן סה' מ"ב ס"ק ט' , ורמ"א סימן קכה' סי' ב' ] לגבי עניית קדושה בזמן הנחת תפילין פסק השו"ע אורח חיים סימן כה סעיף י " אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש, לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים. " ובמ"ב ס"ק לו הוסיף ואם פסק וענה איש"ר או קדושה או ברכו או שענה אמן על איזה ברכה ששמע חוזר ומברך ועיין בבה"ל. ובחוה"מ או המניח תפילין דר"ת וכיוצא שמניח בלי ברכה יש להקל ולהפסיק לעניית איש"ר וקדושה וברכו ואמן אך אח"כ יזיז הש"י ממקומו קודם שיניח הש"ר כדי שיהיה הוייה אחת לשניהן: וראיתי שנכתב בשם הרה"ג ר"י נויבירט שליט"א [ בספר אשי ישראל פרק כד' הערה צד' ] שאם עתיד לשמוע קדושה לאחר מכן לא יפסיק כלל בין הנחת התפילין . ובשם הגר"ח קניבסקי כתב שבכל מקרה יפסיק . בברכת חודש טוב

יניב חניא
תפנה בבקשה למאיר שוורץ, טלפון 0507948613 והוא יעזור לך.

תאמר שאני הפניתי אותך מאתר שורש.

בהצלחה.

עוד תוכן בשורש